מהי אכילה רגשית?
אכילה רגשית היא כשאנו אוכלות לא מתוך רעב פיזי, אלא מתוך מניע רגשי. פעמים רבות זה קורה בתגובה למתח, חרדה, עייפות, דיכאון או חוסר שמחה. עבור נשים רבות, האוכל הופך להיות מנגנון התמודדות עם רגשות קשים – הוא מביא להקלה זמנית ומספק ניחום רגעי, אך בסופו של דבר, מחמיר את תחושת חוסר השליטה והכישלון העצמי.

אכילה רגשית אינה קשורה בהכרח לצרכים גופניים או תזונתיים, אלא מתמקדת במילוי צורך רגשי שלא מקבל מענה בדרך בריאה יותר. החוויה הזו יכולה ליצור מעגלים של חרטה, אשמה והכפשה עצמית שמחזיקים אותנו במצב של תקיעות.

כיצד אכילה רגשית מתפתחת?
אכילה רגשית נגרמת כאשר אנו לומדות כבר בגיל צעיר שהאוכל יכול לשמש כמרגיע או כדרך להימנע מהתמודדות עם רגשות לא נעימים. לדוגמה, אם בתור ילדים חווינו רגעים קשים (כמו מתח בבית, חרדה או לחץ חברתי), ייתכן שהאוכל סיפק לנו דרך להתמודד ולהרגיש טוב יותר לרגע. כאשר אין לנו כלים בריאים אחרים להתמודד עם רגשות קשים, האוכל הופך למפלט שלנו. עם הזמן, דפוס זה יכול להפוך להתמכרות, בה האוכל משמש כהפסקה מהמציאות הרגשית והכאב הנפשי.

הסימנים של אכילה רגשית:

• אכילה מתוך מתח: את מוצאת את עצמך אוכלת כשאת לא רעבה, בעיקר במצבים של מתח, חרדה או עייפות.
• אכילה מתוך תחושת חוסר שליטה: את מרגישה חסרת שליטה כאשר את מתחילה לאכול – לא משנה מה, כמה או מתי – ופשוט לא יכולה להפסיק.
• חוויות של אשמה וחרטה: לאחר האכילה את מרגישה תחושת אכזבה מעצמך, לא מרוצה מהמזון שאכלת, ומרגישה אשמה על ההתנהגות.
• חיפוש אחר ניחום דרך האוכל: את פונה לאוכל בניסיון להקל על תחושות של דיכאון, עצבנות, בדידות או חרדה.

השלכות של אכילה רגשית:

1. פגיעה בתפיסה העצמית: אכילה רגשית יכולה להוביל לתחושת חוסר ערך עצמי ותחושות של כישלון.
2. בעיות פיזיות: התמכרות לאוכל יכולה להוביל לעלייה במשקל, בעיות עיכול, עייפות כרונית, ואף סיכון למחלות לב וסוכרת.
3. החמרת מצב רוח: אכילה רגשית לא פותרת את הבעיה הרגשית, אלא רק מספקת הקלה זמנית. לעיתים, מיד לאחר האוכל, תחושת העצב או החרדה עשויה להתגבר.
4. מעגל חסר תום: אכילה רגשית יכולה להוביל לתחושות של חרטה, שמביאות לעוד אכילה רגשית, וחוזר חלילה – מה שמייצר מעגל של דיכאון, אשמה וחוסר שליטה.

כיצד אפשר לשבור את המעגל? השלב הראשון בשבירת מעגל האכילה הרגשית הוא הכרה בכך שהיא קיימת. אם את מוצאת את עצמך אוכלת בזמן של לחץ או כדי "לברוח" מרגשות לא נעימים, חשוב להבין שזהו מנגנון התמודדות, ולא פתרון אמיתי. כאשר מבינים את מקור ההתמכרות, אפשר להתחיל לטפל בה בצורה הוליסטית.

השלבים בתהליך השינוי:

1. זיהוי מקורות הרגש: להבין מהם הרגשות או המצבים שמביאים לאכילה רגשית – האם מדובר במתח בעבודה, בעיות בזוגיות, דיכאון או תחושת בידוד?
2. פיתוח כלים להתמודדות עם רגשות: במקום להימלט אל האוכל, חשוב ללמוד דרכים אחרות להתמודד עם רגשות. זה יכול לכלול טכניקות הרפיה, מדיטציה, נשימות עמוקות או פעילות גופנית. תחום של טיפול ריגשי, תהליכים של עיבוד רגשי ותרגולים של מודעות יכולים לעזור בשיפור ההתמודדות.
3. הבנת הקשר בין גוף לנפש: ללמוד להקשיב לגוף וללמוד את הסימנים שהוא שולח. לפעמים אנו לא מבדילות בין רעב רגשי לרעב פיזי, ולכן חשוב לפתח מודעות למתי אנחנו באמת רעבות ולמתי אנו אוכלות מתוך צורך רגשי.
4. יצירת תחליפים בריאים: במקום לפנות לאוכל כדי להתמודד עם רגשות, ניתן לפתח תחביבים אחרים שיכולים להעסיק ולהרגיע את הנפש – קריאה, ציור, יצירה או יציאה להליכה בחוץ.
5. תמיכה מקצועית: לעיתים, השינוי דורש עזרה מקצועית. טיפול רגשי, בין אם זה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול בעזרת שיחות, יכול להקל מאוד על התהליך ולהביא לשינוי אמיתי.
6. חמלה עצמית: לא משנה כמה פעמים תכשלי, חשוב ללמוד איך להסתכל על עצמך בחמלה ולא בביקורת. כל צעד קטן לשינוי הוא צעד בכיוון הנכון, ואין מקום לכעס עצמי.
7. הפסקת הדחפים: בעזרת כלים של ניהול דחפים, אפשר ללמוד לדחות את הצורך לאכול במצבים רגשיים ולהתחיל לעשות פעולות אחרות בזמן משבר.

טיפול בהתמכרות לאכילה רגשית
העבודה עם אכילה רגשית מצריכה גישה טיפולית מעמיקה הכוללת:

• הבנה מעמיקה של המקורות הרגשיים שגורמים לאכילה.
• הקניית כלים יעילים להתמודדות עם רגשות ומצבים קשים מבלי לפנות לאוכל.
• הבנה מחדש של הקשר עם הגוף והאוכל תוך קידום הרגלים בריאים יותר.

במהלך הטיפול, אנחנו לומדות איך להתמודד עם תחושות רגשיות בצורה בריאה ומחברת, מבלי להימנע מהן או לדחוף אותן למקומות מזיקים.